וויסקי – המדריך למתחילים

בקבוקי סינגל-מאלט וויסקי מומלצים
Tweet about this on TwitterShare on FacebookShare on Google+Share on LinkedIn

מדריך וויסקי למתחילים

במרץ 2017 יצאתי למסע בעולם המשקאות החריפים בכדי למצוא את המשקה החריף האולטימטיבי מבחינת טעם, ריח וחוויה כללית. רכשתי וטעמתי משקאות מכל הסוגים הנפוצים, ומתוכם בחרתי את האיכותיים ביותר. בין שאר המשקאות היו קוניאקים (רמי מרטן וקורבסייר vsop, xo), רום (זאקאפה 23), טקילה (דון חוליו בלנקו, רפוסדו, אנייחו) ובקבוקי וויסקי שונים.
תוך כדי תנועה וטעימות קבועות מידי יום, התבלטו להם הוויסקים כמשקאות מפותחים יותר, לפחות לטעמי, מה שמיקד אותי ברכישת וויסקים איכותיים יותר, שהם הסינגל מאלטים.בטעימות הסינגל-מאלטים גיליתי עולם קסום ומסתורי, שלא הייתי מודע לקיומו לפני כן; אם בעבר חשבתי שהקוניאקים למיניהם הם פסגת האיכות מבחינת אצילות, תחכום, מורכבות וטעם – הרי שכעת ברור לי ללא כל ספק שבכתר הזה זוכים בהליכה הסינגל-מאלטים. יש משהו מרתק עד אין סוף בסינגל מאלט איכותי (שתמיד מזכיר לי חתולים): לא צפויים, קפריזים, משתנים כל הזמן, לפעמים שורטים ולפעמים מתפנקים רכים ונעימים. אחרים סיכמו את החוויה שלהם עם הוויסקי באמירה שאני חושב שאין נכון ממנה: "וויסקי טוב הוא שירה בבקבוק".
בפוסט הזה אעלה על הכתב את כל הידע שרכשתי בשלושת החודשים האחרונים על עולם הוויסקי, בדגש על סגמנט הסינגל-מאלטים (Single malt) – המלכים הבלתי מעורערים של עולם הוויסקי. המטרה היא להקל על אלה העושים את צעדיהם הראשונים בתחום ולסכם עד כמה שניתן את הדברים החשובים ביותר: מה זה וויסקי, תהליך הייצור, סוגי וויסקי והמלצות כלליות.

אם במהלך הקריאה אתם נתקלים בטעויות או אם יש לכם הערות אשמח לשמוע ולתקן בהתאם.

תוכן עניינים:

  1. תהליך ייצור הוויסקי
    1. מה זה וויסקי
    2. חומרי הגלם בייצור וויסקי
    3. תהליך ההלטטה של וויסקי
    4. תהליך ההתססה של וויסקי
    5. זיקוק וויסקי
    6. יישון וויסקי
    7. ביקבוק וויסקי
  2. סוגי וויסקי
    1. סוגי וויסקי: בלנדים וסינגלים
    2. סוגי וויסקי: ארצות
    3. סוגי וויסקי: אזורים בסקוטלנד
    4. סוגי וויסקי: טעמים
    5. סוגי וויסקי: גרסאות בקבוקים
  3. איך שותים וויסקי
    1. כוס גלנקיין
    2. הרחה
    3. טעימה
    4. מים וקרח בוויסקי
  4. המלצות: איך כדאי להתחיל
    1. רשימת קניות
    2. איך נכון לטעום וויסקי
    3. מקורות מידע נוספים
  5. איפה קונים וויסקי באילת

תהליך ייצור הוויסקי

וויסקי הוא משקה חריף שמופק מדגנים (Grains) בתהליך ייצור שיפורט בהמשך.
להשוואה, ברנדי מופק בדרך כלל מענבים (כמו יין), רום מופק מקנה סוכר, טקילה מופקת מאגבה כחולה, וודקה מופקת מתפוחי אדמה (ולעיתים מדגנים).

עיקרי תהליך הייצור:

  1. הלטטה
  2. התססה
  3. זיקוק
  4. יישון
  5. ביקבוק

חומרי הגלם בייצור וויסקי

כאמור וויסקי מופק מדגנים שונים שעוברים תהליכי הלטטה, זיקוק ויישון.
סוגי הדגנים העיקריים שמשמשים בייצור וויסקי הם:

  1. שעורה (Barley)
  2. שיפון (Rye)
  3. תירס (Corn)
  4. חיטה (Wheat)

מעניין לציין שחומרי הגלם הללו משמשים גם את תעשיית הבירות. בכלל, ישנה הקבלה שצריך לציין אותה ביחס בין בירה לוויסקי (דגנים) לבין יין לברנדי (ענבים).

בתוך תהליך הלמידה שלי את התחום, הסתבר להפתעתי שהקוסמת הגדולה של עולם הוויסקי היא השעורה. השעורה היא מרכיב הבסיס של הסינגל-מאלטים והיא האחראית (ותעלומה גדולה מבחינתי היא למה ומדוע) על האיכויות הפנטסטיות של המשקה: אצילות, תחכום, מורכבות ועושר של טעמים פנומנליים.

הלטטה (Malting) של וויסקי

הלטטה

הלטטה משמעותה הנבטה של הדגנים בתהליך מבוקר ובמידה מתוכננת מראש.

הסיבה שמלכתחילה מנביטים שעורה היא אנזימים שנוצרים בדגן, שבשלב מתקדם יותר ישמשו לפירוק העמילנים בשעורה – לסוכרים. משם הדרך קצרה להפקת אלכוהול - שהוא תוצר של תסיסת סוכרים (כמו הסוכרים שנמצאים בענבים שמשמשים לייצור יין).
בתהליך ההלטטה מרטיבים את הדגנים, מפזרים אותם, ומניחים להם לנבוט. כשהשעורה הגיעה לרמת ההנבטה המבוקשת, התהליך נעצר באמצעות חימום השעורהבטמפרטורה גבוהה שגורמת לייבוש הדגן ולעצירת ההנבטה.

התססה (Fermentation) של וויסקי

תוצר ההלטטה היבש מהסעיף הקודם נטחן ומבושל במים בטמפרטורות מבוקרות. בהמשך מקררים את התערובת שנוצרה (נקראת וורט - Wort) ומוסיפים שמרים (Yeast). השמרים מעכלים את הסוכרים, גורמים לתסיסה - ובתוך כיומיים התערובת מגיעה לכ-8% אלכוהול.

זיקוק (Distillation) הוויסקי

הוורט המותסס, רווי האלכוהול, עובר זיקוק שהופך עיסה עכורה ברמת אלכוהול של כ-8% לנוזל שקוף ברמת אלכוהול של 70% עד 96%.

זיקוק (דיסטילציה)

זיקוק הוא תהליך שמנצל את טמפרטורת האידוי הנמוך יחסית של אלכוהול להפרדתו מחומרים אחרים (נוזלים או מוצקים). האלכוהול מתאדה ראשון, מובל למעבה (Condenser) שהופך את אדי האלכוהול הנקי חזרה לנוזל.

את תהליך הזיקוק ניתן לבצע בשתי שיטות:

  1. זיקוק דודי (Pot still)
    שיטת זיקוק איכותית, איטית ויקרה. כל הסינגל-מאלטים מזוקקים כך.
  2. זיקוק רציף (Column still)
    שיטת זיקוק תעשייתית, מהירה, זולה ולא איכותית. מאפיינת גריין וויסקי (הסבר בהמשך) ואלכוהול זול.
זיקוק דודי במזקקת הוויסקי לגוולין
זיקוק דודי במזקקת הוויסקי לגוולין (מתוך ויקיפדיה)

יישון (Aging, Maturation) וויסקי

וויסקי, בטרם עבר תהליך של יישון, הוא נוזל שקוף ללא אופי מיוחד, הדומה לוודקה. תהליך היישון הוא זה ש 'מרגיע' את האלכוהול, צובע אותו בגוון ענברי, ומטביע בו את מגוון הריחות והטעמים האופייניים כל כך לוויסקי.
וויסקי (בדרך כלל) מיושן בחביות עץ אלון (Oak barrels (or casks)) לפחות 3 שנים. סוג החביות קובע במידה רבה את האופי, הטעם והריח של הוויסקי.

אלו הם סוגי החביות הנפוצות בתחום יישון הוויסקי:

  1. חביות אלון חדשות (Virgin cask)
    חביות אלה הן חביות ברירת המחדל, הן תורמות טעמים וניחוחות של עץ האלון.
  2. חביות שרי (Sherry cask)
    שרי הוא יין מחוזק ספרדי, החביות תורמות מתיקות.
  3. חביות פורט (Port cask)
    פורט הוא יין מחוזק פורטוגלי, החביות תורמות מתיקות.
  4. חביות בורבון (Bourbon cask)
    בורבון הוא הוויסקי האמריקאי.
  5. חביות רום (Rum cask)
    חביות שיושן בהם משקה אלכוהולי על בסיס קנה סוכר.

בתהליך היישון נפוצה גם השיטה של יישון בשתיים או יותר סוגי חביות שכל אחת תורמת את האופי שלה למורכבות הוויסקי. אם לדוגמא נראה על הבקבוק כיתוב כגון "סיומת שרי" (Sherry cask finish), נבין שהוויסקי יושן בחביות כלשהן בתחילת התהליך, ובסוף התהליך, לפני הביקבוק יושן בחביות שרי ספרדיות.

ביקבוק (Bottling) וויסקי

אחרי היישון עובר תזקיק הוויסקי סינון ומשם מועבר לבקבוקים.
רמת האלכוהול בחבית היא גבוהה יותר מרמת האלכוהול בבקבוקים, ונעה סביב ה-65% אחרי שהחבית מאבדת כ-2 אחוזים בכל שנת יישון. איבוד אחוזי האלכוהול בחבית נקראת בשפת בעלי המקצוע "החלק של המלאכים" (Angel's share – מה שהתנדף ובני אנוש לא זכו ליהנות ממנו).
רמת האלכוהול השכיחה בבקבוקים הוא 40%. כך שטרם הבקבוק מדללים את הנוזל שעבר סינון במי מעיין לרמת האלכוהול הרצויה.

סוגי וויסקי

אפשר ללכת בקלות לאיבוד בעולם הוויסקי. בכדי לאפשר מיפוי והבנה קלה של הנושא, פילחתי את התחום לסוגים על פי מספר פרמטרים:

סוגי וויסקי: בלנדים וסינגלים

באופן סכמתי וכללי, את תחום הוויסקי (ואנחנו מתייחסים כרגע רק לוויסקי סקוטי) אפשר לסווג לארבע תצורות בסיסיות:

  1. סינגל-מאלט (Single Malt)
    סינגל-מאלט הוא האיכותי ביותר מכל סוגי הוויסקי.
    בקבוק "סינגל-מאלט" מחוייב לשלושה דברים:

    1. חומר הגלם שלו הוא שעורה מולטטת (Malted barley).
    2. הוויסקי יוצר במזקקה אחת ספציפית.
    3. הוויסקי זוקק בזיקוק דודי בלבד.

    דוגמאות לסינגל-מאלטים: טליסקר, גלנמורנג'י, ארדבג, היילנד פארק ועוד.

  2. גריין וויסקי (וויסקי דגנים, Grain whisky)
    וויסקי זול באיכות ירודה המשמש בעיקר לעיבוי ולערבוב עם סינגל-מאלט.
    מאפייני גריין וויסקי:

    1. עשוי מדגנים (תירס, שיפון, חיטה) בדרך כלל עם תוספת קטנה של שעורה מולטטת.
    2. מזוקק בזיקוק רציף – שהוא תהליך זיקוק זול ומהיר.

    וויסקי זה לא נפוץ למכירה בבקבוקים ללקוחות פרטיים להוציא יוצאים מן הכלל.

  3. בלנדד וויסקי (Blended whisky)
    זוהי תצורת הוויסקי הנפוצה ביותר, בעיקר אצל צרכנים חובבים. הבלנדים הם ערבוב של גריין וויסקי עם סינגל-מאלטים ביחסים משתנים. הבחירה בסינגל-מאלטים והיחסים ביניהם קובעים את איכות הבלנד. בלנדד וויסקי יהיה לרוב חלק, עגול ופחות מאתגר יחסית לסינגל-מאלטים.
    דוגמאות לבלנד וויסקי: ג'וני ווקר, בלנטיין, שיבס ריגל ועוד.
  4. בלנדד מאלט (Blended malt)
    כשמו כן הוא, בלנד של סינגל-מאלטים בלבד, ללא גריין וויסקי.
    דוגמא: ג'וני ווקר ירוק.

סוגי וויסקי - ארצות

סקוטלנד היא המדינה המזוהה ביותר עם ייצור ושיווק וויסקי. יחד עם זאת גם באירלנד (לדוגמא: בושמילס וג'יימסון) ובארצות הברית (לדוגמא: ג'ק דניאלס, פור רוזס, בוליט) ישנה תעשיית וויסקי משגשגת.
בשנים האחרונות ארצות נוספות מייצרות וויסקי מצוין כמו יפן (לדוגמא: ניקה, ימאזאקי), טאיוואן (קאוואלאן), הודו, אוסטרליה ועוד.

סוגי וויסקי - אזורים בסקוטלנד

סקוטלנד מחולקת לשישה אזורים, כאשר לכל אזור יש את האופי והטעמים המיוחדים שלהם:

  1. ספייסייד (Speyside)
    האזור הצפון מזרחי של סקוטלנד. הצפוף ביותר מבחינת מספר המזקקות הפעילות בו. מאפייני הוויסקי מאזור זה: פירותי, מתקתק ובדרך כלל לא מעושן.
    מזקקות מפורסמות: גלנליווט (Glenlivet), גלנפידיך (Glenfiddich), מקאלן (Macallan).
  2. היילנד (Highland)
    האזור הרמות הגבוהות הפנימי, והצפון מערבי של סקוטלנד. אזור פורה מבחינת כמות המזקקות הפעילות. הוויסקי עמוק ובעל גוף. לעיתים מלווה בעישון קל או בינוני.
    מזקקות מפורסמות: דלמור (Dalmore), גלנמורנג'י (Glenmorangie), גלנגוין (Glengoyne).
  3. איילה (Islay)
    אזור האיים בדרום מערב סקוטלנד. הוויסקי המגיע מאזור זה בדרך כלל כבד, ארצי, מעושן מאד, עם ניחוחות כבול ומלח ים.
    מזקקות מפורסמות: ארדבג (Ardbeg), לפרוייג (Laphroaig), לגוולין (Lagavulin).
  4. לואולנד (Lowland)
    אזור דליל במזקקות. נחשב לוויסקי קליל יחסית.
    מזקקה מפורסמת: אוכנטושן (Auchentoshan).
  5. האיים (Islands)
    זהו אינו אזור ממשי אלה מקבץ של מזקקות איכותיות וייחודיות, רובן עם טעמי עישון וכבול בינוניים ומעלה.
    מזקקות מפורסמות: היילנד-פארק (Highland Park), טליסקר (Talisker).
  6. קמבלטאון (Campbeltown)
    בעבר היווה אזור פעיל מבחינת מזקקות, כיום נשארו בו רק כמה.
    מזקקה מפורסמת: גלן סקוטיה (Glen Scotia).
ששת איזורי הוויסקי של סקוטלנד (מתוך ויקיפדיה)
ששת איזורי הוויסקי של סקוטלנד (מתוך ויקיפדיה)

סוגי וויסקי - טעמים

הערה:
כל הנאמר בחלק זה מתייחס אומנם לטעם הוויסקי, אך הוא נכון במידה כזו או אחרת גם לריח של המשקה.

קשה מאד להגדיר טעם של וויסקי איכותי, וכמו שנאמר לעיל, וויסקי איכותי הוא מורכב ורב פנים, מתעתע, משתנה ומחליף זהויות גם ברמת הבקבוק (מה ששותים כשפותחים בקבוק לראשונה ומה ששותים באמצע הבקבוק ומה ששותים בסוף הבקבוק – בדרך כלל יהיה שונה) וגם ברמת הכוס הנוכחית (מה שנמזג ונלגם מיד יהיה שונה מהנוזל שישב בכוס 3-4 דקות).
יחד עם זאת, ככלל אצבע, לוויסקי יש שלושה טעמים מובחנים עיקריים:

  1. מניפת הטעמים המתוקים
  2. הטעמים המעושנים
  3. טעמים מיוחדים

טעמים מתוקים
הטעמים המתוקים הם הלב הפועם של טעמי הוויסקי. הם יכולים להופיע במגוון מפתיע של צורות וארומות: פירותיים, פרחוניים, ממתקיים, אגוזיים, מתובלנים, כימיים ועוד.
אם הוויסקי יושן, או סיים יישון בחביות שרי או פורט – הטעמים המתוקים יהיו עשירים במיוחד.

טעמים מעושנים
הטעמים המעושנים, הנחשבים בעיני רבים לפסגת הוויסקי האיכותי, הם טעמים שנלווים ורוכבים על הטעמים המתוקים שקיימים בבסיס המשקה.
האחראי לטעם המעושן של וויסקי הוא אדמת כבול (Peat).

כבול (Peat)

כבול היא שכבת קרקע, בדרך כלל באזורי ביצות לשעבר, העשירה ברקב צמחייה בני מאות או אלפי שנים. את אדמת הכבול כורים ומייבשים, ובלבני הכבול המיובשים משתמשים כחומר בעירה. הטעם המעושן מתווסף לוויסקי בזמן חימום השעורה לשם עצירת תהליך ההלטטה שלה.

לביטוי "וויסקי מעושן" יש למעשה שני מובנים, שבאים לידי ביטוי בשני טעמים וריחות:

  1. טעמי וריחות עישון
    טעמים הנוצרים מהעשן בתהליך החימום. בדומה למה שכולנו מכירים מבשרים או גבינות מעושנות.
  2. טעמי וריחות כבול (Peat)
    לכבול יש טעם וריח עצמאיים ומאד מוגדרים. האמת היא שקצת קשה להסביר במילים את הטעם והריח, אני אחזור לסעיף הזה בעתיד.

בחו"ל, לרוב לא ישתמשו בביטוי "וויסקי מעושן" (Smoked whiskey) אלא בביטוי "וויסקי כבולי" (Peated whisky).

טעמים מיוחדים
הטעמים המיוחדים הם אוסף בלתי מוגדר (לא מתוק ולא מעושן) שלעיתים ניתן לזהות בוויסקי. בין הטעמים אפשר לזהות טעמי עץ (מהחביות), מליחות, יוד, אצות, ים, טעם "יבש", מרירות, חמיצות ועוד.

סוגי וויסקי: גרסאות בקבוקים

  1. סטנדרטי
    ביקבוק של המוצר הסטנדרטי של המותג.
    שימו לב שמרבית הוויסקי, גם אם הוא סינגל-מאלט הוא בלנד (blend), שלהבדיל מבלנדד-וויסקי (Blended whisky) שהוא ערבוב של סינגלים ממזקקות שונות, הבלנד של הסינגל-מאלט הוא ערבוב של וויסקי מחביות שונות של אותה המזקקה.
  2. סינגל קאסק/סינגל בארל (Single Cask/Single Barrel)
    ביקבוק של וויסקי מחבית אחת ויחידה – בלי לערבב עם חביות נוספות.
  3. חוזק חבית (Cask Strength)
    ביקבוק של הוויסקי ללא מהילה במים, בחוזק האלכוהול הגבוה יחסית של החבית.
  4. Small batch
    ביקבוק מתוך סלקציה ספציפית של חביות איכותיות.
  5. מבקבקים עצמאיים (Independent bottler)
    חברות קטנות הרוכשות חביות מהמזקקות, מיישנות, מערבבות ומבקבקות אותן באופן עצמאי. התוצר הוא סינגל-מאלט של מזקקה מסוימת, אך עם התווית של המבקבק.

איך שותים וויסקי

משקה אצילי כמו וויסקי לא שותים כמו מים, קולה או בירה. בכדי לגלות את כל המסתתר בו, את כל שכבות הריח והטעם, את כל המורכבות והתחכום אנו נדרשים לשיטה, לפרוטוקול, לטקס.
זה החלק שבעיני רבים ייראה פלצני משהו, אבל בדרך כלל תגובה כזו מעידה על בורות יותר מאשר הבנה ולמידה של הנושא לעומקו.

כוס גלנקריין (Glencairn glass)

וויסקי מריחים ולוגמים באמצעות כוס שנקראת גלנקריין. כוס זו פותחה בסקוטלנד בשיתוף פעולה עם מאסטר-בלנדרס (Master blenders) מהמזקקות הגדולות במדינה, וכיום מהווה סטנדרט בקרב חובבי המשקה.
כמובן שניתן לשתות ולהריח וויסקי בכל כוס אחרת, אבל איך לומר בפשטות – זה לא זה.

כוס גלנקריין - כך שותים וויסקי
כוס גלנקריין - כך שותים וויסקי
מאסטר בלנדרס

המאסטר-בלנדרס אחראיים על טעמו וריחו של המשקה שאותו אתם צורכים באמצעות זיקוק נכון, יישון נכון וערבוב של סוגי וויסקי שונים בכדי להגיע למוצר עקבי ובעל ארומה מוגדרת.

הרחה (אף - Nose)

הרחה של המשקה היא חלק אינטגרלי מהחוויה של הוויסקי.
את עולם הריחות של הוויסקי ניתן לחלק באופן סכמתי לשלושה חלקים:

  1. ריח המשקה
    ריחות הוויסקי הם אחד מפלאי עולם מבחינתי. עד כמה שחקרתי את הנושא, עדיין לא ברור לי איך ומדוע מתכנסים ריחות פירותיים, פרחוניים, ממתקיים, אגוזיים, מתובלנים, כימיים ועוד לתוך משקה אלכוהולי. מאיין הם הגיעו? הם כולם היו בעץ החבית? הם תוצר של שעורה? למה אין משקאות אלכוהולים אחרים שמייצרים חוויה כל כך אינטנסיבית ומסעירה?
  2. ריחות העישון והכבול
    אם המשקה מעושן, ותלוי ברמת העישון שלו, ריחות המשקה הטבעי מסתתרים מאחורי הקלעים. בדרך כלל ריח העישון והכבול דומיננטיים יותר עם המזיגה, ומתנדפים באופן חלקי עם הזמן.
  3. ריח האלכוהול
    כלל אצבע הוא שככל שהוויסקי איכותי יותר (הווה אומר זיקוק ויישון איכותיים), כך ריח האלכוהול יהיה דומיננטי פחות. למשקאות זולים, שזוקקו בתהליך מהיר, או לכאלה שלא יושנו פרק זמן מספק, יהיה ריח אלכוהול חזק ותקיף, משהו שמזכיר ספירט.

מקצועני הוויסקי מסוגלים לזהות ריחות וארומות מסוגים ומינים שונים, לדוגמא: אפרסקים, תפוזים, לימונים, הדרים, שקדים, אגוזים, קרמל, שוקולד, צימוקים, וניל, מנטה, שוקולד מריר, קוקוס, דבש, עשן, כבול ועוד.
בתחילת המסע שלי להכרת עולם הוויסקי, לא ממש הבחנתי בריחות משמעותיים. רק אחרי כחודש וחצי של טעימות קבועות התרחשה פריצת דרך, כשפתאום הרחתי בגלנמורנג'י 10 (משקה שאני שותה אותו כבר שנים) – זר פרחים. אותו הרגע היה רגע מכונן, הוויסקי לפני והוויסקי אחרי לא היה אותו הוויסקי.
ההרחה עצמה צריכה להיות הרחה זהירה. טעות נפוצה של מתחילים היא הרחה עמוקה "מכל הלב" – מה שגורם לגודש ריחות אלכוהול לתקוף את האף. יש להתחיל בהרחה קלה, כמעט בגניבה, ואז להסיט את הכוס. וכך צריך להמשיך בסדרה של הרחות והסטות, ובכל פעם לנסות ולאתר גורם ריח נוסף.

טעימה (Taste)

טעימת וויסקי היא הפוכה מלגימת צ'ייסר שפרק הזמן מהכוסית לגרון נמדד בשנייה וקצת. בטעימת וויסקי המטרה היא להשהות את המשקה בפה כמה שניות, ואף להניע אותו לאזורים שונים כדי שכל בלוטות הטעם ייקחו חלק בטעימה. רק אחר כך מגיעה הבליעה, וגם היא איטית ונינוחה.

את הטעימה של הוויסקי ניתן לחלק לקטגוריות הבאות:

  1. "השואו" של המשקה
    לוויסקי איכותי יש ויטליות (חיות) יוצאת דופן. הוא אקטיבי ונושך, כמו תחושה של סוכריות קופצות, אבל הרבה יותר מתוחכם, מדויק ומרוסן. הויטליות של הוויסקי, ללוגמי וויסקי מנוסים, היא הפוכה מהמושג "וויסקי שמחליק בגרון" (מתוק, נינוח ולא תוקפני) שמאפיין דרישה של לוגמי וויסקי פחות מנוסים.
    וויסקי עם אחוזי אלכוהול גבוהים (43% ומעלה, חוזק חבית, Cask Strength לדוגמא) יאופיינו בדרך כלל בויטליות גבוהה (אם הוויסקי מאוזן, ולאלכוהול אין מופע אציטוני).
  2. טעמי המשקה
    בטעמי הוויסקי יבואו לידי ביטוי בעוצמות שונות ארבעת הטעמים הראשיים: מתיקות, מרירות, חמיצות ומליחות. בניתוח טעמים של וויסקי נהוג להשתמש בטעמים של מדדים אובייקטיבים שכולם מכירים מעולם הפירות, הפרחים, הממתקים, האגוזים, הירקות, התבלינים, הכימיכלים ועוד – בכדי להצביע על טעם ספציפי שזוהה כמרכיב בטעימה.
    נדרש ניסיון רב בכדי לזהות את הטעמים ולקרוא בשמם. לוגמי וויסקי מתחילים לא מנוסים מספיק בזיהוי טעמים מורכבים, ויתחילו בדרך כלל בזיהוי "מתוק", "וניל" או "פרחוני".
  3. "הגוף" של המשקה
    משמעו הטקסטורה והנוכחות של הנוזל עצמו. יש כאלה המתגלים כרזים ודקיקים, ואחרים כבעלי משקל, שומניים וכבדים.
  4. הטיימינג של המשקה
    הטיימינג של המשקה משמעו כיצד הוויסקי מרגיש בנקודות זמן מוגדרות בתהליך הטעימה שלו.

    1. ההגעה (Arrival)
      איך הוויסקי פוגש את הפה. האם זו פגישה ישירה ומהירה, או מהוססת ואיטית?
    2. ההתפתחות (Development)
      איך הוויסקי מרגיש אחרי הבליעה? איך מרגיש הפה? מה מרגיש הגרון? איזה טעמים אתם מרגישים?
    3. הסיום (Finish)
      איך מרגיש הפה והגרון חצי דקה או דקה אחרי הבליעה? כמה זמן שרד הטעם? איזה טעמים אתם מרגישים? הסיומת נקראת גם After taste.

מים וקרח בוויסקי

לעיתים, תלוי באופי המשקה, נהוג להוסיף טיפה, כפית או יותר של מים (איכותיים) לוויסקי. המטרה של הוספת המים היא הרחבה ופתיחת מניפת הטעמים והריחות של המשקה. כלל אצבע אומר שככל שהמשקה רווי יותר באלכוהול (חוזק חבית לדוגמה) – מוסיפים יותר מים.
ההמלצה שלי היא לחוות את המשקה ללא מים בשלב הראשון, ובהדרגה, טיפה-אחר טיפה להוסיף מים ולסקור את התוצאה.

שתיית וויסקי עם קרח מאפיינת בדרך אנשים שלא אוהבים או לא מחשיבים וויסקי, וכל מטרתם היא למהול את הוויסקי כדי שיהיה קל יותר לשתייה. הקרח הקר, מעבר למהילת הנוזל, גם "סוגר" את הוויסקי ולא מאפשר לטעם לארומות להשתחרר ולהיות זמינים לחושים באף, בפה ובגרון.
לוגמי וויסקי שרוצים להכיר את המשקה לעומק לעולם לא יוסיפו קרח, וישתדלו לחוות וללמוד את המשקה במצב הטבעי שלו, כמו שהמסטר-דיסטילר, האמן החתום על ייצור הבקבוק - רצה.

המלצות: איך כדאי להתחיל

במסע הוויסקי שלי לא היה לי מדריך מסודר, וההחלטות שקיבלתי לעיתים היו לא נכונות, שגויות או לא מדויקות. בסעיף זה אני אשתדל לציין את הנקודות החשובות ביותר, אולי הם יהיו לעזר.

רשימת קניות

לדעתי חובב וויסקי אמיתי צריך להכיר את עולם המשקאות החריפים בכללותו בכדי שיהיה לו רקע מספק להבנת עולם הוויסקי. לכן, ברשימת הקניות ציינתי גם כמה משקאות חריפים כלליים לצד הוויסקי.

  1. כוסות גלנקריין
    הכוס המומלצת להרחה ושתייה של וויסקי. אם אין כוסות גלנקריין, אפשר לעשות שימוש זמני בכוסות יין.
  2. בר כללי
    1. וודקה איכותית
      גריי גוס לדוגמא.
    2. רום איכותי
      זקאפה 23 לדוגמא.
    3. טקילה איכותית
      דון-חוליו (רפוסדו ואנייחו) לדוגמא.
    4. ברנדי איכותי
      קורווסייר vsop לדוגמא.
  3. בלנדים - צעד ראשון בעולם הוויסקי
    1. בלנטיין 12
      היה הוויסקי האהוב עליי לפני שהכרתי את הסינגל-מאלטים.
    2. ג'וני ווקר אדום
      אחד הוויסקים הנמכרים ביותר בעולם

    מניסיון, אחרי שמגלים את עולם הסינגל-מאלטים כבר לא שותים בלנדים. אין צורך לרכוש בלנדים נוספים, חבל על הכסף.

  4. סינגל מאלטים - הכרת מניפת הטעמים
    1. גלנמורנג'י 10 (Glenmorangie 10)
      לא מעושן, מתקתק, פרחוני ומסביר פנים. נקודת ההתחלה הטובה ביותר לדעתי. אזור ההיילנדס הסקוטי.
    2. היילנד פארק 12 (Highland park 10)
      חצי מעושן, מאוזן ועגול. אזור האיים (אורקני בצפון סקוטלנד).
    3. טליסקר 10 (Talisker 10)
      דרגת עישון גבוהה יותר, כבול בולט, תוקפני יותר בפה. אזור האיים (האי סקאיי).
    4. ארדבג 10 (Ardbeg 10)
      מעושן, כבולי ובועט. וויסקי למקדמים יותר. אזור איילה.

איך נכון לטעום וויסקי

  1. תנו כבוד למשקה
    תארגנו לכם שקט, תתפנו מעיסוקים, ילדים ומענייני היום יום.
    הקדישו זמן להרחת המשקה ולניתוח הריחות. גם אם אתם לא מצליחים לקרוא לריחות בשם, אל תוותרו, זה יגיע.
    טעמו את המשקה בלגימות קטנות, והקדישו זמן ומחשבה לכל לגימה. גם כאן, נתחו מה אתם מרגישים: איך המשקה פוגש את הפה, איפה אתם מרגישים את הטעמים, איזה טעמים אתם מרגישים, איך מרגישה הבליעה של הנוזל, איזה תחושות וטעמים מרגישים אחרי.
  2. ראש בראש - רק ככה לומדים
    אני לפחות, אף פעם לא שותה סוג אחד במהלך טעימה. הלמידה הטובה ביותר מבחינתי היא מזיגה של שתי חצאי מנות משני בקבוקים שונים והשוואה בהרחה ובטעימה לסירוגין משתי הכוסות.
  3. מהקל אל הכבד
    הוויסקים המעושנים והכבדים ממסכים את תחושת הריח והטעם. ב "ראש בראש" צריך לבחור שני משקאות קרובים מבחינת האופי, ואם ישנה כוונה לטעום משקאות קלים וכבדים, יש להתחיל עם הקלים יותר.
  4. לא התכנסנו בכדי להשתכר
    וויסקי צריך לטעום בצורה מתונה; טעימת וויסקי נוגעת בתרבות וחינוך קולינרי יותר מאשר ב "לדפוק את הראש". כמובן שניתן לשתות וויסקי מידי יום, אבל אני לא הייתי עובר את כמות של מנה/מנה וחצי ליום (סדר גודל של 60-80 מיל').
  5. הכירו את המשקאות שאתם שותים
    לפני שאתם מריחים ושותים את הוויסקי שלכם, תערכו הכרה מהירה איתו: מהו המותג, מאיזה אזור בסקוטלנד, מה אופי המשקה, כמה אחוז אלכוהול, האם הוא ביקבוק מיוחד. לעיתים שווה לטעום את המשקה במקביל לסקירה (review) ביוטיוב – אפשר ללמוד הרבה מהתהליך הזה.
  6. סבלנות, ותדאגו להינות מהתהליך
    מניסיוני, הפלא של הסינגל-מאלט לא מתרחש בן-לילה. גם מאלה שיש להם ניסיון עם אלכוהול נדרשת למידה אינטנסיבית (שזה בעיקר אומר הרחה וטעימה) לפני שהחוויה המלאה של המשאות הנפלאים האלה מתגלה במלוא עוצמתה.

מקורות מידע נוספים

מקור המידע הטוב והמהימן ביותר שאני מכיר, ושליווה אותי בתהליך הלמידה של הנושא הוא ערוץ היוטיוב של ראלפי. בערוץ של ראלפי מעל שש מאות וחמישים סקירות משקאות, רובן סינגל-מאלטים. הסרטונים של ראלפי מתובלים בפיסות ידע אין סופיות על התחום, ויותר מזה – באהבה גדולה ואמיתית לוויסקי.
ההמלצה שלי היא להתחיל בסדרת ה Whisky Masterclass שלו.

איפה קונים וויסקי באילת

באילת, בהיותה עיר פטורה ממע"מ, ניתן למצוא משקאות חריפים ומבחר איכותי של מותגי וויסקי במחירים מצויינים. מעבר לחנויות אילתיות (כמו "סלובטיק", "בית המשקאות", "בר משקאות"), ניתן למצוא גם רשתות כלל ארציות (כמו "יין בעיר") וסניף מקומי של אתר אינטרנט מוביל ("פאנקו").
למידע נוסף לחצו כאן: אלכוהול, משקאות חריפים ווויסקי באילת.

2 thoughts on “וויסקי – המדריך למתחילים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *